לדינו לעומת חכיתיה: שפתם של יהודי ספרד, פורטוגל ומרוקו

גם לאדינו וגם חכיתיה הן שפות רומאניות-יהודיות עתיקות, בנות כמה מאות שנים לפחות. לדינו היא דיאלקט ספרדי-יהודי של יהודי ספרד ופורטוגל, וחכיתיה היא דיאלקט ספרדי-יהודי של יהודי צפון ומערב מרוקו.

לאורך ההיסטוריה, ליהודים תמיד הייתה נטייה להבדיל את עצמם משאר האוכלוסייה במדינות הגולה. היבדלות זו באה לידי ביטוי במגוון דרכים, כגון לבוש, מנהגים וכמובן השפה המדוברת והנכתבת.

בדיוק כפי שיהודי גרמניה האשכנזים דיברו יידיש, שהיא תערובת של גרמנית ועברית, כך גם יהודים ספרדים ומרוקאים דיברו בלשונות הלאדינו והחכיתיה. אלו הן לשונות ספרדיות-יהודיות שכוללות תערובת של ספרדית, עברית, ערבית וארמית.

שפות רומאניות-יהודיות נוספות הן לטינו או וולגאר (איטלקית-יהודית), שואדית (בדרום צרפת), לוסיטאנית (פורטוגזית-יהודית) וכן הלאה. לכל שפה יש את האלמנטים המשותפים לה ולעברית, וכן אלמנטים המפרידים אותן אחת מהשנייה בהתאם למיקום הגיאוגרפי.

כאן המקום לציין ששפת לדינו היא סממן מובהק להיותכם צאצאים למגורשי ספרד, מה שמאפשר לכם לקבל אישור ראשוני להתנעת תהליך של קבלת אזרחות פורטוגלית. בדומה לכך גם יהודי מרוקו דוברי חכיתיה, שמקורה בספרדית-יהודית, זכאים לאזרחות פורטוגלית בהתאם לשינוי החוק בשנת 2015.

שפת הלדינו

לאדינו ידועה גם בשמות נוספים כגון ספאניולית או ג'ודזמו (ג'ודיאו-איספניול), וכיום היא נכתבת באותיות לטיניות או עבריות. בעבר שימשה הלאדינו כשפת קודש בכתב רש"י.

שפת לדינו נהוגה בקרב יהודי ספרד בעבר ובהווה, ומקורה ככל הנראה בדיאלקט קסטיליאני של השפה הספרדית מהמאה ה-15. לאחר גירוש יהודי ספרד, הפך הלדינו לשפתם הרשמית של יהודי ספרד בכל מקום אשר אליו הגיעו: פורטוגל ומדינות אירופאיות אחרות, האימפריה העות'מאנית (כולל ארץ ישראל), טורקיה, חבל הבלקן, מצרים, תוניסיה ועוד.

לשפת לדינו בגרסתה הנוכחית יש שני ניבים עיקריים:

  • ניב לדינו עות'מאני / טורקי / בלקני שמתפצל אף הוא לשני תת ניבים נוספים, בהתאם לשני אזורים גיאוגרפיים ספציפיים.
  • ניב לדינו צפון אפריקאי שנקרא חכיתיה. זוהי למעשה שפתם של יהודי מרוקו מאזורי החוף הצפוניים והמערביים, הידועים בשם הכולל "מרוקו הספרדית". הרחבה אודות חכיתיה בהמשך.

למרות שמדובר בשני ניבים שונים, יש ביניהם אחידות רבה המאפשרת תקשורת נוחה וקלה יחסית. כך נשתמרה שפת הלדינו בשתי גרסאותיה, הן בצורה המדוברת והן בכתבים המודפסים כגון ספרי קודש וספרים אחרים.

כיום יש פחות מ-60 אלף יהודים דוברי לדינו בעולם; רובם בישראל והשאר במדינות אחרות כגון טורקיה, יוון, מקדוניה, סרביה, צרפת, ארצות הברית, קנדה ועוד. מכיוון שמספרם של דוברי הלדינו מצטמצם והולך עם חלוף השנים, ב-1996 חוקקה כנסת ישראל את חוק הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. מטרתה של רשות זו היא לשמר ולקדם את תרבות הלדינו על כל גווניה - החל מהשפה וכלה במנהגים, מאכלים, אירועים, כנסים ועוד.

צפו: קורס לאדינו בחינם - שיעור 1


שפת החכיתיה

חכיתיה, או גם חקיטיה, היא למעשה דיאלקט של לדינו (כפי שצוין קודם לכן). שפה זו נהוגה בקרב יהודי החוף הצפוני והמערבי של מרוקו. אלו היו אזורים שהושפעו ישירות מהתרבות הספרדית השלטת בימי הביניים, ולכן האזור נקרא גם מרוקו הספרדית (כולל גיברלטר).

שפת חכיתיה כוללת עירוב מילים בספרדית, עברית וערבית - וניכרת בעיקר על ידי הגיית האות חי"'ת הגרונית. השפה נכתבת באותיות עבריות במספר גרסאות: כתב רהוט עגול, המשמש בעיקר בכתיבה ידנית מהירה; כתב מרובע אשורי, המשמש בעיקר לדפוס; וכן סוליטריאו, כתב מחובר שהיה נהוג בקרב קהילות ספרדיות באזורי הבלקן, צפון אפריקה ועוד.

לאורך ההיסטוריה, החכיתיה הייתה נתונה להשפעה ספרדית חזקה יותר בהשוואה ללדינו, וזאת בשל קשרי מסחר חזקים עם ספרדים שנעו על ציר ספרד - צפון אפריקה. לאחר שמרוקו קיבלה עצמאות בשנת 1956, עזבו רוב יהודי החכיתיה את המדינה והיגרו לישראל וכן למדינות נוספות.


בין שאתם דוברי לדינו או חכיתיה, ובין שאתם צאצאים לדוברי השפות הללו - שווה לכם לבדוק זכאות לאזרחות פורטוגלית. לבדיקת זכאות חינם וללא התחייבות צרו קשר באתר או חייגו: 077-9966145