הטבלת יהודי פורטוגל וחוקי טוהר הדם לאחר גירוש ספרד

לאחר גירוש יהודי ספרד ב-1492, כשני שליש מהמגורשים (מעל 120,000 איש) ברחו לפורטוגל ונכנסו למדינה תמורת כופר ששילמו למלך פורטוגל.

בשל שינויים פנימיים שהתחוללו במדינה - דהיינו בקשת מלך פורטוגל להינשא לבתם של מלכי ספרד, חויבו כעת גם יהודי פורטוגל לעזוב את המדינה. צו הגירוש ניתן ב-5 לדצמבר 1496 ובינתיים גורשו אלפיים ילדים עד גיל 10 ממשפחות יהודיות, שלא עמדו בתשלומי המיסים.

הטבלת יהודי פורטוגל וחוקי טוהר הדם

בשנת 1497 החליט המלך להמיר את הגירוש בהטבלה, ובאותה שנה בוצעה הטבלה המונית בכפייה של יהודי פורטוגל. היהודים הובאו לכיכרות המרכזיות בערים השונות בתואנת שווא שספינות מחכות להם לצורך יציאה מהארץ, אך לאחר מכן הותזו עליהם מים קדושים שהפכו אותם - לפי חוקי המדינה - לנוצרים לכל עניין ודבר.

זה אולי נשמע פשטני בעיניים מודרניות, כי הרי אדם חייב להסכים להמרת דתו; אולם בימים ההם חשוב להבין שמומרים לנצרות, גם אם בכפייה, היו מחויבים לחיות כנוצרים לכל עניין ודבר. אם נתגלה שעסקו בדת אחרת - היו צפויים לעונשים כבדים, כגון עינויים ואף מוות בידי האינקוויזיציה הפורטוגלית.

כך יצא שהחל מחודשי הסתיו של 1497, לא נשארו יהודים בפורטוגל הלכה למעשה. לפיכך לא באמת ניתן לדבר על "גירוש יהודי פורטוגל", כי בסופו של דבר לא התבצע גירוש בפועל - אך לאחר ההטבלה בכפייה הייתה הגירה איטית של יהודים אנוסים מחוץ לגבולות המדינה.

החל משנת 1499 צרותיהם של יהודי פורטוגל רק גברו והלכו. המלך אסר על הנוצרים "החדשים" לצאת מפורטוגל, ולמעלה מ-10,000 מהם נשרפו חיים על המוקד ("אוטו דה פה" - ענישה פומבית של כופרים ומומרים). במשך מספר שנים הנוצרים המשיכו לרדוף את האנוסים בחומרה. אפילו 10 שנים לאחר ההטבלה בכפייה - בחודש מאי 1506 - נרצחו כ-4,000 יהודים שהוטבלו בכפייה בפוגרום שבוצע בעיר ליסבון.

לאחר הטבח של 1506 ניתנה ליהודים האפשרות לעזוב את פורטוגל, ורבים מהם היגרו לכל מקום אפשרי: האימפריה העות'מאנית, מרוקו, מספר ארצות באירופה (אמסטרדם, שהפכה למקום מרכזי למגורשים) וכן במקומות נוספים ברחבי הגלובוס.

חוקי טוהר הדם

לאחר גירוש ו/או המרה של היהודים והמוסלמים בחצי האי האיברי בתחילת המאה ה-16, הוחלו בספרד ובפורטוגל חוקי גזע חדשים שנקראו באופן קולקטיבי "טוהר הדם" (Limpeza de sangue בפורטוגזית). חוקים אלו היו תוצאה של אי קבלת היהודים המומרים בחברה הנוצרית, כאשר הטענה העיקרית הייתה שהם ממשיכים לקיים את אורחות הדת היהודית בסתר.

חוקי טוהר הדם איפשרו רק ל"נוצרים ישנים", שלא היו בין המומרים, לקבל זכויות והטבות. לאורך המאה ה-17 החוקים כבר תפשו גרסה יותר מרוככת, והחוק האחרון בנושא זה בוטל בספרד בשנת 1870. למרות ביטול החוקים, באזורים מסוימים האפליה נמשכה בפועל גם עד שנות ה-60 של המאה ה-20.

שינוי חוק האזרחות הפורטוגלי

יותר מ-500 שנה לאחר מעשה, הכירה ממשלת פורטוגל בעוול שנעשה ליהודים שחיו בשטחה. בשנת 2015 תוקן חוק האזרחות הפורטוגזי ואיפשר לצאצאי המגורשים לקבל בחזרה את האזרחות שנושלה מאבות אבותיהם.

למרות זאת - בשל דרישת מפלגת השלטון בפורטוגל במהלך שנת 2020, הדרישות לקבלת אזרחות פורטוגלית עבור צאצאי המגורשים יוחמרו בדרך כלשהי שעדיין לא הובהרה עד סופה (זאת ללא דרישת מגורים או ידיעת השפה, עד כמה שניתן להסיק). שינויים נוספים יחולו ככל הנראה גם על מבקשי ויזת זהב לפורטוגל, והם יידרשו להגדיל את ההשקעה הכספית הדרושה לקבלת הוויזה.

ככל שהשינויים ייכנסו לתוקפם, נכון להיום אין שום סיבה לחשוב שלא ניתן יהיה לעמוד בדרישות החדשות לקבלת דרכון פורטוגלי. עם זאת - מי שיקדים לפתוח בתהליך קבלת האזרחות, יהנה מכל היתרונות השמורים למבקשי הדרכון טרם השינוי.

הצטרפו גם אתם ליותר מחצי מיליון ישראלים בעלי דרכון אירופאי!
בררו אודות בדיקת זכאות חינם באתר או בטלפון 077-9966145