האם זה סופו של חלום האזרחות הפורטוגלית?

גורמים פוליטיים בממשלת פורטוגל עמלים על שינוי חוק האזרחות הנוכחי. האם צאצאי המגורשים ייאלצו לגור שנתיים בפורטוגל, כתנאי לקבלת דרכון ואזרחות?

גירוש היהודים מפורטוגל ב-1496, לצד אירועים נוספים כגון כפיית המרה לנצרות בשנה שלאחר מכן; הטבח של 1506 והקמת מוסד האינקוויזיציה בפורטוגל - כולם כללו מדיניות אנטישמית אומללה וטרגית, שנמשכה באופן רשמי לאורך כ-300 שנה.

אלכסנדר הרקולנו, ההיסטוריון והסופר הפורטוגזי מן המאה ה-19, החשיב את המשרד הקדוש (שם אחר לאינקוויזיציה) כאחד הגורמים לנחשלות הלאומית של פורטוגל. האינקוויזיטורים שהקצו את גזרות המוות באותם ימים, היו - לשיטתו - לא יותר מרוצחים בחסות החוק. היהודים שנאלצו לעזוב לארצות אחרות, וכן צאצאיהם, נשארו בעלי קשר למדינת האם שלהם.

החוק שהעניק את הזכות לאזרחות עבור יהודי ספרד היה תוצר עבודתה של מריה דה בלם, בשעתו נשיאת המפלגה הסוציאליסטית, יחד עם הסכמת בית המחוקקים של הרפובליקה. זו הייתה דרך מצוינת להראות שהעם הפורטוגזי לא שכח את ערכיו האנושיים, ואת הנכונות לתקן את עוולות העבר.

כך נחקק חוק מס' 1/2013 ליום 29 ביולי, המשיב את זכות האזרחות לצאצאי יהודים מקהילות ספרד במזרח פורטוגל, כולל פטור מהצורך לגור במדינה או להוכיח ידע בשפה הפורטוגזית.

שנתיים לאחר מכן הוצא צו מס' 30A/2015 ליום 27 בפברואר - למרות התנגדות מפלגת העם והמפלגה הסוציאליסטית דמוקרטית בממשלה - שהעניק את זכות האזרחות בהתאם למיקומים גיאוגרפיים אליהם ברחו המגורשים, ובעיקר באזור הים התיכון (גיברלטר, מרוקו, דרום צרפת, איטליה, קרואטיה, יוון, טורקיה, סוריה, לבנון, ישראל, ירדן, מצרים, לוב, טוניס ואלג'יר), צפון אירופה (לונדון, נאנט, פריז, אנטוורפן, בריסל, רוטרדם ואמסטרדם) כמו גם ברזיל, האנטילים וארצות הברית, בין היתר.

השינוי הצפוי בחוק האזרחות הפורטוגזי

למרות שכיום פורטוגל סובלת ממגפת הקורונה לא פחות מכל מדינה אחרת, וכבר איבדה מעל 1,000 בני אדם למחלה, סגן נשיא המפלגה הסוציאליסטית נזכר שהוא חייב לשנות את החוק הקיים, ולכלול בו פסקה חדשה: יהודים צאצאי המגורשים חייבים לגור באופן חוקי בפורטוגל במשך שנתיים, על מנת לקבל זכאות לאזרחות. החוק המתוקן הוגש ב-28 לאפריל 2020, והוא אמור להיכנס לתוקף החל מ-1 בינואר 2022 (הקליקו לצפייה בגרסה באנגלית).

השר לשעבר מודאג מהמצב הנוכחי, וזה מתבטא בתוספות עמומות ומעורפלות במסמך החוק. לכאורה הנושא אמור להיות פתור וגמור, מכיוון שפורטוגל דורשת אך ורק תעודת יושר מכל עבר פלילי לצד הצהרה המוכיחה קשר למגורשים; זאת על ידי הקהילה הישראלית בליסבון והקהילה היהודית בפורטו.

כל זאת כדי למנוע מצב שבו אופורטוניסטים מנצלים את הסיטואציה, כדי לקבל זכויות הנגזרות מהאזרחות הפורטוגלית - מגורים במדינות האיחוד האירופי, כניסה לארצות הברית ללא הנפקת ויזה וכן הלאה. כמו כל דרכון אירופי אחר, גם אפשרויות עסקיות רבות נגזרות מכך, לטענת שרת הפנים לשעבר קונסטנסה אורבנו דה סוסה.

ביהדות יש ביטוי המתאים לסיטואציה הזו כמו כפפה ליד - לשון הרע. התלמוד מציע (ובצדק) שנתרכז בלימוד ובחינוך ולא בחייהם של אחרים.

צריך לחבוש משקפי שמש כהים ממש, כדי להימנע מלראות את ההשפעות החיוביות השונות משנת 2015 עד 2020: עשרות אלפי צאצאי יהודי ספרד הגישו בקשה לקבלת לאום פורטוגלי. רבים הגיעו, רובם לא, ולא היו חייבים לעשות זאת. הם הגדילו את הקהילה היהודית הלאומית. הצלחת החוק חיה ופועמת במוזיאונים, במרכזים יהודיים, בהשקעה של אינספור קרנות ומאות אלפי תיירים יהודים שהוטסו על ידי המדינה.

תגובת הקהילה היהודית לשינוי החוק

הקהילה היהודית בליסבון קיבלה מכתב התנצלות מהמפלגה הסוציאליסטית בפורטוגל, כמו גם תיקון נוסף להצעת החוק החדשה. בתיקון הראשון עדיין מופיעה הפסקה הדורשת מגורים בפורטוגל במשך שנתיים. התיקון הראשון להצעת החוק: https://bit.ly/2TZnKXQ

כעת מוצע תיקון שני ללא דרישת מגורים במשך שנתיים, אך עם דרישה מרוככת יותר שכנראה תחייב הוכחת זיקה וקשר בצורה אחרת (ייתכן שאפילו מבחן לידיעת השפה). התיקון השני לחוק: https://bit.ly/2XNCtX0

מה כל זה אומר?

מצד אחד אין ספק שמדובר בשינוי רציני, שעלול להקשות על תהליך קבלת הדרכון והאזרחות בפורטוגל. מצד שני, עדיין לא ברורה מהות השינוי - אם אכן הוסרה הדרישה למגורים במדינה, האם הוכחת זיקה אחרת תישאר בגדר חובה?

אנו נמשיך לעקוב ולעדכן אתכם בכל השינויים הדרושים, הן באתר והן בעמוד הפייסבוק. כמו כן אתם מוזמנים לפנות אלינו ישירות, לקבלת ייעוץ מקצועי לאור השינויים הצפויים.

המאמר מבוסס על כתבתה של Miriam Assor בעיתון Observador